אנשים עותרים לבגץ כאשר נראה להם שלא זכו ליחס הוגן מצד רשויות המימשל והם מקוים ומאמינים שבית המשפט יתן להם סעד בענינם. עצם העתירה היא הבעת אי שביעות רצון מיחס המימשל ולכן כמות העתירות מעידה על מידת של אי שביעות הרצון. עתירה בבגץ נגד שרים בממשלה מעידה על אי שביעות רצון מתפקוד המשרד שהם אחראים לו. במאמר זה ננסה לבחון אילו מסקנות ניתן להפיק מסקר בגצים על איכות ההתנהלות של משרדי הממשלה.
בשלב ראשון נסקרו כל העתירות לבגץ בחדשים ינואר, פברואר ומרץ של השנים 2005, 2008, 2010 ו- 2011 . כל הנתונים נלקחו מאתר האינטרנט של בית המשפט העליון . מבין כל העתירות נמנו בטבלה רק עתירות נגד שרים המוזכרים באופן מפורש בעתירה, והתוצאות מוצגות בטבלה הבאה :
2005 2008 2010 2011
אוצר 7 4 6 3
איכות הסביבה 2 1 0 0
בטחון 5 14 10 15
בטחון פנים 4 7 2 6
בינוי ושיכון 1 3 0 0
בריאות 3 0 1 3
דת 3 5
חוץ 1 0 0 0
חינוך 1 3 1 1
חקלאות 2 2 0 1
משפטים 1 3 2 8
פנים 90 72 42 18
ראש הממשלה 18 9 4 4
תחבורה 5 1 3 0
תיירות 0 0 0 1
תמת 3 2 2 1
תקשורת 1 0 1 2
תשתיות 0 0 0 1
סך הכל עתירות 144 121 77 69
מעיון בטבלה ניתן להגיע לכמה מסקנות:
1. שורת סך העתירות מעידה כי הממשלה משתפרת בהתנהלותה על פי החוק. מגמת הירידה עם השנים באי שביעות הרצון היא מהותית.
2. בשנת 2005 העתירות נגד שר הפנים עלו במספרן על העתירות נגד כל שאר שרי הממשלה ביחד. הירידה עם השנים במספר העתירות נגד שר הפנים היא מהותית ומעידה על שיפור מתמיד של התנהלות משרד הפנים על פי החוק.
3. התנהלות משרד ראש הממשלה על פי החוק השתפרה גם היא עם השנים.
4. יש שלושה שרים בממשלה הנוכחית שלא הוגשה נגדם בתקופות הנזכרות בטבלה אפילו עתירה אחת לבגץ וניתן להניח מנתון זה שתחת הנהגתם המשרד, שהם אחראים לו, מתפקד בצורה תקינה. השרים הם: שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן ושר החוץ אביגדור ליברמן. אי הוודאות המלווה נתון זה גדולה בגלל הכמות הקטנה של מספרי עתירות ולכן יש אפשרות שתיתכן טעות במסקנה.
הערות:
א. ישנן עתירות רבות לבגץ נגד התנהלות מערכת הבטחון וצה"ל, בייחוד ביהודה ושומרון. עתירות אלה לא הופנו נגד שר הבטחון ישירות והן אינן מופיעות בטבלה. לכן אי אפשר ללמוד מהטבלה על התנהלות משרד הבטחון.
ב. כדי להגיע למסקנות נוספות ( בעיקר על משרדים נוספים ) צריך להגדיל את המידגם ולסקור את כלל העתירות שהוגשו במהלך שנה קלנדרית, כי המידגם משלושה חדשים אינו מספיק גדול. הדבר מחייב כמובן מאמץ פי ארבעה גדול יותר לאיסוף הנתונים ולעיבודם.
יוסף יעלי הינו בוגר הטכניון, ובעל תואר Ph.d בפיזיקה מהטכניון. עבד ברפאל ובאלביט בהנדסת אופטיקה כחוקר, כמנהל, כמהנדס מערכת וכמדען בכיר. לימד בבתי ספר ובמוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל. כעת גימלאי, מתנדב בקהילה ועוסק בהנדסת מערכות חברתיות.